שיטות היוגה

היוגה הינה תרגול הוליסטי (הוליסטי = שלם), תרגול של הגוף כמכלול שלם של כלל המערכות הקיימות בו. בתרגול אנו לא מפרידים בין הגוף למחשבות או לרגש, ואנו לא מפרידים בין האיברים. התנועה ביוגה היא רציפה ומשתפת תמיד את כל איברי הגוף.
בתרגול היוגה (שמשמעותה “איחוד”) המתאמן מתייחס לרגש, למיינד, לנקודת המבט, לריכוז, לשרירים השטחיים, לשרירים הפנימיים, לאיברים הפנימיים, למערכות העצבים, למערכת העיכול ולמערכת הרבייה ואפילו לזמן התרגול (זמן ביום, זמן בחודש, עונה). ולכן, מדובר בתורה שלמה שתחילתה בפילוסופיה, וסופה בתרגול פיזי של אותה פילוסופיה (“האתה יוגה”) בסטודיו.
היוגה התפתחה לזרמים רבים ושונים, שמציעים כל אחד מהם עקרונות תרגול שונים. תרגול היוגה עצמו מורכב מ”אסאנות” (תנוחות) ומויניאסות (רצפים של אסאנות). ההבדל בתרגול של כל שיטה הוא במעברים בין אסאנה לאסאנה, ברצפים, קצב המעברים, זמן השהות בכל אסאנה, אופי האסאנות והדגשים לאסאנות, סדר הופעתן וכן הלאה.