דנה בירם

פילאטיס מכשירים, פילאטיס מזרן, ין יוגה

אני זוכרת מגיל מאוד צעיר את התחושה המיוחדת שאחרי אימון הגוף בצורה נכונה וטובה, תחושה שאפשר לנשום, שיש זרימה אחרת בתוכי.

הערצתי את המורים שמסוגלים להגיד את הדגש הנכון שיגייס לי את השריר המדויק, שיגרום לי להתרכז אחרת בתנועה ובנשימה, את אלו שיוצקים רציונל שהופך את התנועה לגאונית.

הערצתי את האינטליגנציה שבפרטים הקטנים, שמעניקים לגוף את היכולת להשתחרר מכאב. היה לי ברור שארצה להעניק את אותה החוויה בעצמי וללמד.

כשהפסקתי לרקוד חיפשתי משהו שיחליף את זה, ומצאתי את היוגה והפילאטיס. עולמות גאוניים שבעיני משלימים אחד את השני.

אלו היו שעות קדושות בשבילי, שעות התרגול. הן התמזגו מהר מאוד מתרגול פיזי בלבד אל תרגול נפשי.

התחלתי ללמוד אצל מורה מדהים לפילאטיס בשם ריצ’ארד, ששינה לי את כל המחשבה וההבנה על תנועה וקצב, וממנו למדתי את המשמעות של מרכז, איזון ושל היושרה שבתנועה.

מאז אני ממשיכה להתקדם כתלמידה וכמורה, ולחפש את השלמות של התנועה.

מוצאת את עצמי מתרגשת כשהכל לרגע אחד מסתנכרן יחד- תנועה, נשימה, תודעה- יחד עם הרציונל, הידע והתכלית. ואז התנועה הופכת מרפאת באמת.

כיום אני נמצאת בשנת הלימודים השניה של ההכשרה שלי לקראת הוראת יוגה ומלמדת שיעורי פילאטיס מכשירים ומזרן בקמליה.

מוזמנות ומוזמנים.