לרוב, למי שלא מכיר את היוגה, ישנה תפיסה מוטעית לגביה, או דעות קדומות שחלחלו פעם לתודעת אנשים שלא פגשו אותה. אני עובדת כבר שנים רבות בעולם היוגה, מחברת אנשים לעולמה הקסום והעמוק, ואני שומעת כל הכך הרבה דברים מוטעים עליה. כל מיני אנשים שחושבים שיוגה היא לא אימון גופני אינטנסיבי, משמעותי, מחזק, משפר… אז היא כן! ובענק! והיופי הגדול הוא, שהיא אכן אימון גופני איכותי מאוד, אך בנוסף לכל שאר הדברים הנפלאים שקיימים בה ונדירים בסוגי פעילות גופנית אחרים.
מה לא אמרו לי:
“זה לא רק נשימות??”
“זה של רוחניקים!”
“זה רגוע מדי בשבילי…”
“חשבתי שזה רק לשבת ולדמיין נחלים…”
ולכל אלו, חיכתה הפתעה גדולה! הם גילו שאפשר לעשות פעילות גופנית מאומצת, כזאת שמחייבת לגייס את כל מערכות הגוף כדי לקיים אותה, שמחייבת ריכוז משמעותי ואינטליגנציה מחשבתית ותנועתית, וגם לנשום על הדרך, להירגע, לשים לרגע את כל המחשבות בצד.
המחשבות, ינוחו לשעה- שעה וחצי בצד, לא כי נשב במשך שיעור שלם למדיטציה, אלא כי יש שקט בחלל, והאימון הגופני דורש מאיתנו כל כך הרבה תשומת לב מדוייקת והקשבה לגוף כדי לפענח מה אנו צריכות לגייס ולעשות כדי להצליח את המעבר או המנח הבא, כך שמרוב אלו, אין מקום למחשבות טורדניות, מעמיסות, מרעישות.
היפה הנוסף שביוגה, זה שעם השנים היא התרחבה לכל כך הרבה אסכולות שונות, שכל אחת מהן מביאה אופי אימון אחר לחלוטין, כך שכל אחד יכול למצוא חיבור לאסכולה כלשהי. אנשים מופתעים לגלות שהם יוצאים משיעורים עייפים, שהם מעלים דופק משמעותי בשיעור, שהם מזיעים! שהם יוצאים מהשיעור ואומרים לי: “אני לא יכולה להרים את התה מרוב שהיד עייפה”, שהרגליים רועדות! הם יוצאים מופתעים כי הם עבדו קשה והתחילו “לנקות חלודה”, אבל גם כי היתה להם שעה וחצי עם עצמם, של מנוחה מנטלית, של בריחה מהמציאות. ואין דבר יותר מנקה ונעים מזה.
אז אם אתם עדיין סקפטיים, נראה לי שהכי כדאי לכם פשוט לנסות 😊
מוזמנים ומוזמנות באהבה,
רותם.
