במשך השנים עסקתי להנאתי ולפרנסתי במלאכות בנייה. בניית רהיטים ובניית בתים מאדמה. עבודת כפיים זו הפגישה אותי עם גבולות היכולת של גופי להתמודד עם המשימות והעומסים הפיזיים והרגשיים שהטלתי עליו.

מערכות הגוף החלו להשמיע קולות נפץ. הבנתי שעלי להכיר את גופי ולמצוא דרך לחזק אותו בתבונה. בחרתי בדרך היוגה.

מורתי הראשונה היא ורד מעיין נווה מקיבוץ צובה. כשחיפשתי קורס העמקה, הגעתי אל קורס המורים של ציפי נגב “יוגה אינטגרטיבית”.

ציפי הפגישה אותי עם תפיסת יוגה , המשלבת העמקה בהאתה יוגה מסורתית עם פיתוח אופני חקירה של דפוסי התנהגות והתנהלות הגוף והנפש. כל זאת ביציבה נינוחה ותוך הרפיית מאמץ.

עם סיום קורס המורים המשכתי לקורס העמקה אצל גיל זולברג בנושא דפוסי תנועה וליקויי יציבה. קורס זה הוסיף לי נדבך נוסף בהכרת האנטומיה ודפוסי התנועה .

כיום אני תלמידתו של דודי מלכא, המוביל את הכשרת המורים והוראת ה”האתה יוגה בדרך השאדו”. דרך זו מעצבת את תרגול היוגה שלי ואת דרך ההנחיה שלי כמורה.

אני מוצאת עונג וחשיבות רבים על היותי חלק משרשרת הידע הזו העוברת ממורה לתלמיד.

לגבי תרגול היוגה לא מסתיים על המזרון אלא ממשיך בכל רגע פעיל של היום : ברכיבה על אופניים, בהליכה בשבילי הרים, בישיבה מול המחשב ובמפגש עם מורכבויות החיים.

התרגול מתמקד בבניית חוסן ויצירת גמישות. בחיפוש אחר האיזון בין הקצוות . בהעמקת ההיכרות עם תנועת הנשימה ועם כוח החיים הטמון בתוכנו. כל זאת בהשראת המורים שלי , משפחה, חברים ונופי הטבע הסובבים אותי.

הכרת תודה.