ירדן אברהם צוקר, תלמידה ומורה ליוגה ולפילאטיס

אני רואה את המזרן כמראה לחיים עצמם, מקום שבו אפשר לדייק את עצמנו לעצמנו, למשאלות שלנו ולדרך שבה אנחנו בוחרים לנוע בין הדברים ובתוכם. עבורי, התרגול הוא לא יעד שצריך להגיע אליו, אלא דרך להיות בקשר עמוק יותר עם עצמנו.

זהו מרחב שבו אפשר לפגוש את מה שנעים לצד מה שמאתגר אותנו, להכיר את הדפוסים וההרגלים שאנחנו מביאים איתנו, ולפעמים גם לגלות שיש לנו אפשרות לבחור אחרת. מתוך המפגש הזה נוצרת הזדמנות ללמוד, להשתנות ולצמוח על המזרן ומחוצה לו.

הויניאסה היא השפה שדרכה אני מתרגלת, לומדת ומלמדת. המפגש בין הנשימה לתנועה, בין יציבות לזרימה, בין מאמץ להרפיה, מלמד הרבה מעבר לאסאנות ולמעברים שביניהן. הוא מזכיר לנו שוב ושוב להיות בקשר עם מה שנוכח ברגע הזה, לבחור במה שמיטיב איתנו, ולהסכים להיות בתנועה מתמדת של גילוי, התקרבות והקשבה.

בואו לרקוד עם הלב.

מחכה לכם על המזרן,
ירדן